Blog

עברו המון שנים מאז שגרתי בדירת מטר על מטר בניו יורק ואחר כך כשחזרתי לארץ… בתל אביב. הייתי בת עשרים וקצת.  כל מה שאהבתי זה לבוא הביתה אחרי יום לימודים ועבודה ולהשתרע על הספה הקטנה, הנוחה והמפנקת ולבהות במרקע איזה שתי דקות לפני שהמשכתי לדבר הבא. שנים אחר כך התחתנתי והילדים נולדו והדירה הפצפונת הפכה לדירות שעברנו אליהן והתרחבו בהתאם. כשנהייה יקר לגור בתל אביב עברנו להרצליה קרוב להורים וכשרצינו לעבור לבית בחרנו לעבור למושב…..

בזמן שרוב העולם מדבר בפריטים בודדים אנחנו מדברות בחבילות. אחת השאלות שחוזרת ונשאלת כל פעם מחדש היא למה חבילות ולא פריטים??? כנשים שעובדות בתחום העיצוב שנים רבות נוכחנו לדעת שישנם הרבה מאוד תקלות והתקלות כשמעצבים את הבית לבד. גם אנחנו שרצינו או נדרשנו לעצב חדר או מרחב בבית נכנסנו ללופ שרבים מכירים: הפרויקט לוקח המון המון זמן, התקציב הוא בגדר המלצה ועד שמגיעים לתוצאה הרצויה יוצאים הנשמה והחשק……
הקורונה שנחתה עלינו חיזקה את האינסטגרם והכניסה את הזום לחיינו, בגדול. אנחנו יושבים בבית, בחדר ופתאום דרך עינית המצלמה, אנחנו נחשפים לחיים הפרטיים של אנשים אחרים, וחושפים את העולם האינטימי שלנו כשכל מה שמתחולל מאחורי גבינו נראה לעיני כל. אנחנו יכולים, למשל, להשתעשע בניתוח האישיות המורכבת של החברים שמזדמנים לנו למסך…..
כמו בכל מקצועות האומנות, חלק נכבד מהיכולת שלך לייצר מוצר, לעצב מרחב מעניין, נוגע, עכשווי, עם אופי ואמירה, תלוי במידת החשיפה שלך לעולם שסביבך, ההשפעות שנספגות, המילים שנחקקות, הרעיונות שנשאבים למוח ועוברים תהליך הכלה, פירוק ובניית רעיון חדש. לכל יוצר נוסחה מטאמורפוזית משלו.

לפני כשנתיים נסענו לתור את אירופה לצרכי עבודה.  טיילנו ברחובות, חופשיות ממטלות, ילדים, אחריות, וענייניים בלתי נגמרים של שיגרה, ודיברנו.  דיברנו על החיים, החלפנו חוויות, צחקנו, אכלנו מעולה והעלינו אינסוף רעיונות למוצרים שהיו יכולים להפוך את חיינו לפשוטים וקלים בהרבה.

קניתם דירה, ישבתם עם הקבלן וחילקתם את המרחב לפי הצרכים המשפחתיים שלכם, קיבלתם מפתח, נכנסתם לבית עם הריהוט הקיים ועדיין לבית חסרה נשמה. אתם עוברים שוב על התקציב, אתם בקצה העליון…הכסף שנשאר בקופה לא יספיק גם לסטייליסט וגם לרכישת המוצרים…

אחרי חורף גשום ומבורך, הגיע האביב במלוא עוצמתו. ובכל אביב, יש ניקיון אביב ואחרי כל ניקיון אביב מקנן בנו הצורך להשתדרג, לקפוץ מדרגה, לשנות משהו בחיים ולפתוח דלת לדבר הבא. בדיוק בנקודת הזמן הזאת העיניים מתחילות ל"טייל" באתרי עיצוב , אנחנו בוחנים מחדש את המהות העיצובית של המרחבים הפרטיים שלנו …….

כשבית נראה ומרגיש כמו בית, הוא מצליח "לקמט" את האישיות של דייריו ולתרגם אותה לפריטים עיצוביים בבית. הבית הוא הרנטגן של מי שאנחנו, מה אנחנו אוהבים ואפילו איך אנחנו חושבים. כאשר לא קיים קשר כזה, בבית נוצר ריק והוא הופך לסתמי וחסר אישיות. כדי להגיע לרגע המזוקק הזה שהבית הופך להיות אתה ולהיפך, צריך להבין איזה סגנון עיצובי תואם את האישיות שלך.

אחד מהסממנים הכי חזקים של גיל הנעורים הוא השריצה בחדר. חוזרים מבית הספר, זורקים את התיק, "יורדים" על המקרר וטסים לחדר, למקום המפלט. חברים מגיעים… לחדר, שיחות אישיות… בחדר, משחקים באקס בוקס או בפלייסטיישן… בחדר, "גולשים", "תופרים" סדרות… בחדר, בקיצור…כנער או כנערה…החיים קורים בחדר….

כולנו רוצים לחיות בבית יפה, כן, בית יפה הוא לא מותרות. בית יפה שקול לבריאות טובה, סידור נכון מוביל לחשיבה נקייה וצלולה. בית יפה משפיע גם על הנפש שלנו, הוא מרומם את הנפש והופך את המרחב למקום שנעים וכיף לחיות בו.  בית יפה הוא אושר, ולא צריכים להיות עשירים כדי לעצב אחד שכזה עבורנו.

עיצוב חדר ילדים באופן הכי נכון לילד שלנו ולכיס שלנו לא קורה בילד הראשון, לפעמים גם לא בשני… בעיצוב חדר שכזה, הורה מתמודד עם קלימקס מטורף של רצונות וצרכים רגשיים וכמעט ואין חשיבה שכלתנית שמדברת על הצורך והפונקציונאליות. ….

הכניסה לבית…לא הרבה מדברים על המבואה הזאת שמתפקדת כנקודת מעבר מהכניסה ללב ליבו של הבית.  המרחב הראשון אליו נחשפים כשנפתחת הדלת, המרחב הראשון שכל מה שבא לנו לעשות זה לזרוק את התיק והמעיל ולהיכנס למקום הבטוח, לאכול, לרוץ להתרעננות…

כשהתחלנו להרכיב את חבילות ה"הום סטיילינג" לבית ולמשרד, רצינו להוסיף פוף, כזה שמתפנקים עליו,  שיהיה נוח לישיבה נמוכה או כשולחן צד קטן שאפשר להניח עליו ספר, משקפיים…פוף בבדים איכותיים שמוסיפים נופך עיצובי למרחב ושומרים על מראה צעיר ובועט.