את הבלוג אני כותבת מברצלונה.  הגעתי לכאן לפני כשבוע אחרי טלפון מבהיל של הבת הגדולה שלי שהגיעה לעיר לחופשה לפני גיוס וחלתה בקורונה.  תוך שנייה חדר העבודה שלי הפך לחדר מצב. מצאנו דירה מספיק גדולה שתתאים לבידוד,  הזמנתי טיסה ניקיתי אבק מהדרכון שכבר יצא משימוש ועליתי על טיסה במהירות שיא.  הבת שלי כבר חיכתה בדירה כשהגעתי לעיר והמחלה עברה בקלות יחסית והכל טוב אבל הסיבה האמיתית שאני מספרת את הסיפור היא כדי שנוכל לדבר על הדירות המיניאטוריות האלה שכל כך בא לסדר שיראו וירגישו כמו בית, שיכילו את החיים שלנו אבל לא יעמיסו עלינו.  בדירה ששכרתי בברצלונה גרה משפחה, זוג פלוס 2.  דירה של אולי 60 מטרים, סלון פיצפון מטבחונצ'יק, שני חדרי שינה ומקלחת. דירה אירופאית טיפוסית בעיר. דירה מנימליסטית שכל מה שקיים בה נמצא בשימוש. כל פרט הוא משמעותי ויש לו תפקיד.  החיים מאוכסנים בנישות חכמות בקירות והמרחב נקי משטויות.   הדירה ששכרנו כאמור קטנה אך  מתוכננת היטב וברור לגמרי כבר מהכניסה לדירה שמתגוררת במרחב הזה משפחה מאושרת שלא מרגישה חוסר או וויתור  כלשהוא מצידה.  חיי משפחה בערי אירופה מאוד דומים אם זה ברצלונה, ברלין, אנגליה או הולנד. הדירות הן  קטנות, לומדים לחיות במרחבים צנועים, ללא צורך בשפע שאנחנו הישראלים כל כך רגילים ואוהבים. המזווה לא מפוצץ, הסלון לא ענקי, וכאן לא חובה חדר עם יציאה למרפסת. המגמה הזאת הולכת וגדלה גם בארץ מכל מיני סיבות: דירות במחיר אסטרונומי, חוסר בעתודות בנייה,  אוכלוסייה שהולכת וגדלה משנה לשנה וכו'.

דירות מחולקות ודירות 3 חדרים לרווקים לזוג או למשפחה צעירה הן דירות שתכנון מקדים לעיצוב המרחב וסידורו יכולים לחסוך הרבה מאוד אי נוחות ותחושת מחנק.